קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד נ' תשובה אביחי ואח'

פסק דין

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים

1.ביום 9.2.01 נפצע הנתבע 1 (להלן – הנתבע) בתאונת דרכים, בהיותו רוכב על אופנוע, אשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן – הנתבעת).

הנתבע תבע את הנתבעת לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד), ת.א. 17318/03 (להלן – התביעה).

תוך כדי ניהול התביעה, שילמה הנתבעת לנתבע תשלום תכוף בסך 22,000 ₪.

בין הנתבעת ובין הנתבע התעוררה מחלוקת עובדתית בשאלת זהותו של מי שנהג באופנוע בעת התאונה.

יצוין, כי באותה עת לא היה לנתבע רישיון תקף לנהיגה באופנוע.

הנתבע טען כי חברו שהיה עימו על האופנוע היה הנהג, הנתבעת טענה כי הנהג היה הנתבע.

הנתבע והנתבעת הגיעו להסכמה דיונית, לפיה תוכרע המחלוקת על פי בדיקת פוליגרף

שיעשה הנתבע.

בבדיקת הפוליגרף נמצא שהנתבע אינו דובר אמת.

בעקבות כך, ביקשה הנתבעת מבית-המשפט לדחות את התביעה על הסף (נספח א' לכתב

התביעה המתוקן).

בית-המשפט (כב' השופטת אסתר דודקביץ) נענתה לבקשה, דחתה את התביעה על הסף וחייבה את הנתבע בהוצאות בסך 7,000 ₪ + מע"מ (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).

2.לאחר דחיית התביעה על הסף פנתה הנתבעת אל התובעת (דנן) ודרשה ממנה להחזיר לה את

הסכום (המשוערך) של התשלום התכוף ששילמה לנתבע, בהסתמך על סעיף 5ז(א) לחוק הפלת"ד:

"5ז. זכות חזרה בתשלום תכוף

(א) בנסיבות האמורות בסעיף 5ב(ב), וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהא הנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה:

(1) התובע;

(2) מי שאחראי לנזק לפי כל דין;